סיפורים
1 . הארנבון הקטן שרצה לעזור לעולם
ארנבון קטן בעל לב טהור
- הסיפור לפני זמן רב, ביער רחב ידיים שטוף אור, חי ארנבון קטן בעל לב טהור. הוא לא היה החזק ביותר, המהיר ביותר, או החכם ביותר מבין החיות. ובכל זאת, כל מי שהכיר אותו חש אמון בנוכחותו. הייתה לו איכות נדירה: הוא חשב לעיתים קרובות על אחרים לפני שחשב על עצמו. בכל בוקר, כשהשמש זרחה מעל העצים, הוא התבונן בעולם סביבו. הוא ראה את הציפורים בונות את קניהן. הוא ראה את הסנאים צוברים את מזונם. הוא ראה את האיילים מגנים על צאצאיהם. והוא שאל את עצמו: — איך גם אני יכול להיות מועיל? השאלה הזו מעולם לא עזבה אותו. יום אחד, כשהוא עשה מדיטציה מתחת לעץ, הוא שמע חיות מדברות. — העולם קשה, אמר אחד. — כל אחד חושב רק על עצמו, אמר אחר. — יצורים סובלים בכל מקום, הוסיף שלישי. הארנבון הקטן נגע עמוקות. הוא בילה את היום כולו בהרהורים. כשהגיע הערב, הוא הרים את עיניו אל הכוכבים ולחש: — הייתי רוצה לעזור לכל היצורים. אבל איך לעשות זאת? לא היה לו שום עושר. הוא לא היה מלך, ולא חכם מפורסם. לא הייתה לו שום כוח מיוחד. אז נולדה מחשבה בליבו: — אולי מה שאני יכול להציע זה את עצמי. הימים חלפו. רצונו לעזור גבר והלך. בוקר אחד, הופיע ביער איש זקן מותש. בגדיו היו בלויים. פניו היו חרושים עייפות. נראה שלא היה לו לא אוכל ולא מחסה. החיות התבוננו במחזה בדאגה. הקוף הביא כמה פירות. הלוטרה הביאה דגים. התן חיפש מה הוא יכול להציע. הארנבון הקטן, לעומת זאת, לא החזיק בשום דבר. הוא אכל רק עשב. הוא לא יכול היה להציע שום אספקה. הוא חש עצב עצום. — לאחרים יש משהו לתת, חשב. לי אין כלום. ואז החלטה יוצאת דופן עלתה במוחו. — אם אין לי כלום, אז אתן הכל. הוא התקרב אל האיש הזקן. — אין לי פירות. — אין לי דגים. — אין לי שום עושר. אבל אם חיי יכולים להיות מועילים למישהו, אז אני מציע אותם. ברגע זה, המסורת מספרת שהאיש הזקן גילה את טבעו האמיתי. הוא לא היה מטייל רגיל. הוא בא לבחון את כנות לבם של היצורים. ולנוכח הנדיבות המוחלטת של הארנבון הקטן, הוא התרגש עמוקות. הוא אמר לו: — החמלה שלך כבר מאירה את העולם. אינך צריך להקריב את עצמך. העובדה הפשוטה שלבך חופשי מאנוכיות היא אוצר לכל היצורים. אז אור הירח נראה כאילו עוטף את היער. ומאז אותו יום, נאמר, דמותו של הארנבון הקטן נשארת גלויה בירח המלא כדי להזכיר לבני האדם את עוצמתה של הנדיבות האמיתית.
אליאונור ואלן דלאפורט-דיגאר