ג'ינול: האור כבר כאן

ג'ינול

האור כבר כאן

מדיטציה בהשראת תורתו של ג'ינול

« האור מעולם לא עזב את השמיים.

אלה העננים שחולפים. »

---

תרגול

אנו מבלים חלק ניכר מחיינו בחיפוש.

אנו מחפשים אושר. שלווה. תשובה. אמת.

לעיתים קרובות אנו מאמינים שמה שחסר לנו נמצא איפשהו, רחוק יותר, במקום אחר, בספר אחר, במפגש אחר, בחיים אחרים.

ובכל זאת, המורים הגדולים לוחשים לנו מזה מאות שנים מילים מדהימות: האור כבר כאן. הוא לא בא מבחוץ, לא מחכה למחר, לא שייך לעם, לדת או לזרם. הוא אותה נוכחות שקטה השוכנת עמוק בתוך כל אחד ואחת.

מדוע, אם כן, איננו רואים אותו?

כי מבטנו נמשך כל העת למקומות אחרים. הפחדים שלנו מדברים חזק יותר מהאמון שלנו. ההרגלים שלנו מכסים על חירותנו. הרצונות שלנו מפזרים את תשומת ליבנו. תודעתנו דומה לעיתים לאגם סוער שבו דבר אינו יכול להשתקף עוד. אך גם כאשר הגלים הופכים אלימים, עומק האגם נשאר שליו. טבענו האמיתי דומה לעומק הזה.

ג'ינול לימד שההארה יכולה להתעורר ברגע, כמו הברק המאיר פתאום עמק שלם. בשנייה אחת, אנו מבינים. אנו מזהים את מה שתמיד היה שם.

אך הבנה זו דורשת לאחר מכן חיים שלמים כדי להפוך לדרך הווייתנו. האור מופיע פתאום. החיים לומדים לאט ללכת באור הזה.

אל תחפש/י להפוך למישהו אחר. פשוט חזור/חזרי למי שאת/ה כששום דבר לא מנסה להיראות.

קיים מרחב שקט שמעולם לא נפגע. המורים קראו לו בשמות רבים:

• טבע הבודהה
• תודעה מקורית
• אור בהיר
• תודעה מתעוררת

המילים משתנות. החוויה נשארת.

כל נשימה יכולה להפוך לחזרה.

כל צעד יכול להפוך לתפילה שקטה.

כל ארוחה יכולה להפוך למעשה של הכרת תודה.

כל מפגש יכול להפוך למראה.

כל קושי יכול להפוך למורה.

התרגול אינו כרוך בהוספת דבר מה. הוא כרוך בהסרה הדרגתית של מה שמונע מהאור לזרוח.

כאשר אתה אוכל, פשוט אכול.

כאשר אתה הולך, פשוט לך.

כאשר אתה מקשיב, הקשב במלואך.

העולם אינו מצפה לשלמות בלתי אפשרית. הוא מצפה לנוכחות אמיתית.

אל תתייאש כאשר תודעתך מתפזרת.

השמיים לעולם אינם כועסים על העננים. הם פשוט נותנים להם לעבור.

• כך גם המחשבות.
• כך גם הרגשות.
• אל תילחם בכל ענן.
• פשוט זכור את השמיים.

סבלנות היא צורה של חוכמה. יער אינו צומח בלילה אחד. עץ גדול אינו הופך לעצום מכיוון שהוא ממהר. הוא גדל מכיוון שהוא נשאר נאמן לאור, לגשם, לרוח ולעונות השנה. כך גדל לב האדם.

כל יום מציע הזדמנות חדשה.

לא כדי להפוך למושלם.

אלא כדי להיות קצת יותר מודע.

קצת יותר חופשי.

קצת יותר אדיב.

קצת יותר חי.

יום אחד, כמעט מבלי שתבחין בכך, תגלה שאינך מחפש עוד את האור. אתה הולך איתו, כי הוא מעולם לא נעדר. הוא רק חיכה שמבטך ישוב אליו.

---

תרגול בודהא-צ'אנל

שב/שבי כמה דקות בדממה. נשום/נשמי באופן טבעי.

בכל נשיפה, שחרר/י את מה שמכביד על ליבך.

בכל שאיפה, קבל/י בפשטות את המשפט הזה:

« האור כבר כאן. אל תחפש/י דבר. אל תכפה/י דבר. אל תחזיק/י דבר. פשוט הישאר/י נוכח/ת. »

לאחר מכן פקח/י את עיניך/עינייך.

ונסה/י, היום, לאפשר לאור הזה להופיע במחווה אחת, בחיוך, במילה נכונה, במבט טוב לב, בשתיקה מלאת כבוד, ביד מושטת.

ההארה אולי אינה מתחילה באירוע גדול. היא מתחילה לעיתים קרובות בדרך חדשה לחיות את הרגע הזה.

---

חוט הזהב של בודהא-צ'אנל

איננו מתרגלים כדי להפוך למישהו אחר.

אנו מתרגלים כדי לאפשר למה שתמיד היה חי בתוכנו להופיע. האור כבר כאן. עלינו ללמוד, כל יום, לחיות בבהירותו.

---

*אליאנור ואלן*

*בודהא-צ'אנל*